רקנאטי על התורה, נשא ב׳

מהדורה: רקנאטי על התורה

« רקנאטי על התורה Bamidbar רקנאטי על התורה Beha'alotcha »

2 ספר הזהר פתח ↗

וְהָא אִתְּמַר. בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, אִתְּעַר שְׂמָאלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, וּוַרְדָּא קַדִּישָׁא סַלְּקָא רֵיחִין, וְהִיא מְשָׁבַּחַת וַאֲרִימַת קָלָא, וּכְדֵין סַלְּקָא וְשַׁרְיָא רֵישָׁא לְעֵילָּא בִּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא מְקַבֵּל לָהּ. כְּדֵין כָּרוֹזָא קָארֵי בְּעָלְמָא, דְּהָא עִידָּן הוּא לְאִתְּעָרָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא. וּכְדֵין תּוּשְׁבְּחָן מִתְעָרִין, וְאִתְבַּסְּמוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר לְזַוְּוגָא זִוּוּגָא דָּא. כַּד אָתֵי צַפְרָא, וִימִינָא אִתְּעַר וּמְחַבְּקָא לָהּ, כְּדֵין זִוּוּגָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא. ס"א למלכא, כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבק לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי נָשָׁא דְּמִיכִין, וְטַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְנִשְׁמְתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, קַיְּימָא בַּאֲתָר דְּקַיְּימָא, וְאִתְבְּחִינַת עַל עוֹבָדָהָא דְּעַבְדַּת כָּל יוֹמָא, וְכַתְבִין לְהוּ עַל פִּתְקָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּנִשְׁמְתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאַסְהִידַת עַל עוֹבָדוֹי דְּבַּר נָשׁ, וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ. וְכַד הַהִיא מִלָּה דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ אִיהִי כְּדְקָא יָאוּת, מִלָּה קַדִּישָׁא דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא. הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא, וּבָקַע רְקִיעִין, וְקַיְּימָא בְּאֲתָר דְּקַיְּימָא, עַד דְּעָאל לֵילְיָא, וְנִשְׁמְתָא סַלְּקָא וְאָחִיד לְהַהִיא מִלָּה, וְעָאִיל לָהּ קַמֵּי מַלְכָּא. וְכַד הַהִיא מִלָּה לָאו אִיהִי כְּדְקָא יָאוּת, וְאִיהִי מִלָּה מִמִּילִין בִּישִׁין, מִלִּישָׁנָא בִּישָׁא, הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא לַאֲתָר דְּסַלְּקָא, וּכְדֵין אִתְרְשִׁים הַהִיא מִלָּה, וְהַהוּא חוֹבָה עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, מיכה ז׳:ה׳ מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. וּבְגִין כָּךְ תהילים ל״ב:ב׳ אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן. אֵימָתַי. כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. רעיא מהימנא במדבר ד׳:מ״ז מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. פִּקּוּדָא דָּא לִהְיוֹת הַלְּוִיִּם מְשׁוֹרְרִים בַּמִקְדָּשׁ. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא לְעֵילָּא, הָכָא צָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ מִלִּין, דְּהָא כֹּהֵן אִיהוּ מַקְרִיב קָרְבְּנָא, וְאִיהוּ מִיכָאֵל. לֵוִי אִיהוּ גַּבְרִיאֵל. אִיהוּ צָּרִיךְ לְנַגְּנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה, תהילים מ״ב:ט׳ יוֹמָם יְצַּוְּה יְיָ חַסְדּוֹ, דָּא חֶסֶד כַּהֲנָא רַבָּא דְּמִיכָאֵל אִיהוּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְגַבֵּי מָארֵיהּ, וְעִם כָּל דָּא דְּהֶדְיוֹט אִיהוּ אֵצֶּל מָארֵיהּ. מֶלֶךְ דְּחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אִיהוּ. וּבִרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תְּהִי קַלָה בְּעֵינֶיךָ, וְהַאי אִיהוּ יוֹמָם יְצַּוְּה יְיָ חַסְדּוֹ. וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, דָּא גְּבוּרָה. שִׁירֹה: דברים ל״ג:י״ז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. יחזקאל א׳:י׳ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְגַבְרִיאֵל שְׁלוּחֵיהּ, וְצָּרִיךְ לְשׁוֹרֵר וּלְנַגֵּן בְּחֶדְוָה בְּחַמְרָא דְּאוֹרַיְיתָא, לאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה ומאן דלית ליה רשו לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, יְקַיֵּים איכה ב׳:י״ט קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרֹת. וְיֵימָּא בְּאַשְׁמוּרוֹת, כַּמָה סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת, בְּכָל מִינֵי רִנָּה בִּגְרוֹנֵיהּ, דְּאִיהוּ כִּנּוֹר לְאַפָּקָא בֵּיהּ קָלָא, בְּשִׁית כַּנְפֵי רֵיאָה עִם וַורְדָא. בְּשִׁית עִזְקָאן דְּקָנֶה. וְדָא ו'. וְיִפּוּק לֵיהּ מִלִּבָּא, דְּתַמָּן בִּינָה. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הַלֵּב מֵבִין. יִפּוּק בֵּן מִבִּינָה, מִבֶּן יָהּ, דְּאִיהוּ ו', דְּאִיהוּ אֶפְרוֹחַ בְּשִׁית גַּדְפִּין. וִיסַלֵּק לֵיהּ בְּשִׁית עִזְקָאן דְּקָנֶה, דְּאִינּוּן מלכים א י׳:י״ט שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. וב' כֻּרְסְיָין אִינּוּן ירמיהו י״ז:י״ב כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, וְאִינּוּן לִבָּא וּפוּמָא. לֵ"ב, שמות י״ז:ט״ז וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיְיָ בַּעֲמָלֵק, בנה"ר כָּבֵד, סָמָאֵ"ל, פּוּמָא דְּכִסֵּ"ה, כֵּ"ס י"ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תהילים פ״א:ד׳ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר וְגוֹ'. מַאי שׁוֹפָר. קָנֶה, ו', קוֹל דְּסָלִיק מִן הַקָּנֶה, לְגַבֵּי פּוּמָא, דְּתַמָּן ה'. בְּה' מִינֵי תִּקּוּנִין דְּדִבּוּרָא, דְּאִינּוּן שִׂפְוָון וְשִׁינַיִם וְחֵיךְ. שִׂפְוָון תְּרֵין. שִׁינַיִם וְטוֹחֲנוֹת תְּרֵין מִינִין. וְחֵיךְ, הָא חָמֵשׁ. דְּטָחֲנִין כְּנָהָר דְּאִיהוּ קוֹל, כְּגַוְונָא דְּטָחֲנִין רֵיחַיָיא. לְאַפָּקָא קוֹל וְדִבּוּר, דְּנָפִיק מִבִּינָה דְּלִבָּא. בְּמַחֲשָׁבָה. דְּאִיהוּ שְׁמָא מְפֹרָשׁ בְּעֶשֶׂר מִינֵי תִּלִּים. וּבְשׁוֹפָר, אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשַׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וְאוֹרַיְיתָא, קָלָא דִּילָהּ, דִּיבּוּר דִּילָהּ, בִּינָה דִּילָהּ, דְּאוּקְמוּהָ אֵיזְהוּ חָכָם הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. מַחֲשָׁבָה דִּילֵיהּ. חָשִׁיב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ויקרא ז׳:ל״ז זֹאת הַתּוֹרָה לְעוֹלָה וְלַמִּנְחָה. ע"כ רעיא מהימנא כ"ד ע"ב פקודא דא המועל בהקדש וכו' במדבר ה׳:ו׳ אִישׁ אוֹ אִשָׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב שופטים ד׳:י״א וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹ', וְחֶבֶר הַקֵּינִי מִבְּנֵי בְּנוֹי דְּיִתְרוֹ הֲוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר שמואל א ט״ו:ו׳ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי וְגוֹ'. אֲמַאי אִקְרֵי קֵינִי. וְהָא אוּקְמוּהָ. וּכְתִיב בראשית ט״ו:י״ט אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִיזִּי. וְאִתְּמַר דְּעַבֲד קִנָּא בְּמַדְבְּרָא, כְּעוֹפָא דָּא, בְּגִין לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִתְפְּרַשׁ מִן מָתָא, נִפְרָד מִקַּיִן, אִתְפְּרַשׁ מֵהַהוּא עַמָּא דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְדַּבָּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נִפְרַד מִקַּיִן. זַכָּאָה בַּר נָשׁ דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לְמֵיזָל לְאִתְדַּבְּקָא בְּאוֹרְחוֹי. דְּכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, מָשִׁיךְ עָלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ישעיהו ל״ב:ט״ו עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם. וְכַד בַּר נָשׁ סָטֵי אוֹרְחוֹי, מָשִׁיךְ עָלֵיהּ רוּחָא אַחֲרָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, דְּהוּא סִטְרָא דְּמִסְאֲבָא. וְסִטְרָא דְּמִסְאֲבָא אִתְּעַר מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, דְּתַמָּן מָדוֹרִין דְּרוּחִין בִּישִׁין, דְּנַזְקֵי לִבְנֵי נָשָׁא, דְּאִקְרוּן נַזְקֵּי עָלְמָא. דְּהָא קמ"ג ע"א ע"ב מִסִּטְרָא דְּקַיִן קַדְמָאָה אִשְׁתְּכָחוּ.

1 איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'. והתודו את חטאתם אשר עשו וגו'. יש לרז"ל בספר הזוהר נשא קכ"א ב' בפסוקים אלו ענין גדול אמר שם תא חזי כתיב וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה. . חבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה. . כמה דאת אמר ויאמר שאול אל הקיני. . אמאי איקרי קיני הא אוקמוה. . וכתיב את הקיני ואת הקניזי וגו'. . ואיתמר דעבד קינא במדברא כעופא דא בגין למילעי באורייתא. . ואתפרש מן מאתיה נפרד מקין אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואיתדבק ביה בקודשא בריך הוא. . נפרד מקין. . זכאה בר נש דזכי באורייתא למיזל לאיתדבקא באורחוי. . דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא משיך עליה רוחא קדישא עילאה. . כמה דאת אמר עד יערה עלינו רוח ממרום. . וכד בר נש סטי אורחוי משיך עליה רוח אחרא מסיטרא אחרא דאיהו מסיטרא דמסאבא. . ומסיטרא דמסאבא איתער מסיטרא דנוקבא דתהומא רבה דתמן מדורי רוחין בישין דנזקי לבני נשא ואיקרון נזקי עלמא. . דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכח. . ויתרו בקדמיתא כומרא דעבודה זרה הוה. . ולההוא סטרא הוה פלח ומשיך עליה רוחא מההוא אתר. . ואף על גב דאיקרי קני לבתר נפרד מקין ודאי ואיתדבק ביה בקודשא בריך הוא. . מאי משמע דכל מאן דאיתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא כביכול הוא קיים עלמין עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. . והא אוקמוה ועשיתם אותם כתיב. . וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמא. . ועל דא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'. . תא חזי כתיב והמה כאדם עברו ברית. . אדם עבר על פיקודא חד דאורייתא גרים ליה לגרמיה מותא וגרים לכל עלמא פגים לעילא פגים לתתא. . וההוא חובא תלויה עד דקאים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. . היינו דכתיב בלע המות לנצח. . בגיני כך אשר יעשו מכל חטאת האדם. . האדם כתיב אדם קדמאה. . למעול מעל בי"י. . מאן דיניק מרחמי ינקא מן דינא הוא גרים פגימו. . ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי עלמא ולפגימו דלהון. . כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא. . אלא אף על גב דאבאיש עלמא אית ליה תשובה. . דהא כתיב איש או אשה וגו' וכתיב והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב. . אלא ודאי דא מהנייא להו בגין דעביד תשובה כביכול הוא עביד ליה ממש. . דההוא מאן דפגים לעילא אתקין לתתא אתקין לגרמיה. . ובמה. . בתשובה. . תשובה אתקין כולא אתקין לעילא אתקין לתתא אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. . פתח רבי יהודה ואמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יי' אלהיך. . מכאן תשובה מעליא מכולא מקמי דישרי דינא בעלמא. . בתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה. . דהא כיון דשרי דינא לא איסתלק עד דאשתלים. . בתר דאישתלים ועביד תשובה אתקין עלמין כולהו. . מאי משמע דכתיב ומצאוך כתיב ושבת עד ה' אלהיך. . ולבתר כי אל רחום י"י אלהיך וגו'. . באחרית הימים מאי איכא הכא. . אלא לאכללא כנסת ישראל איהי בגלותא ואשתכחת בעקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. . ובגיני כך קודשא בריך הוא אף על גב דשרי דינא בעלמא בעו דיהדרון ישראל בתשובה לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. . לית לקמיה מאן דקאים קמיה תשובה. . תא חזי אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. . ואי תימא תשובה עילאה. . בכל אתרא לא שכיח. . אלא דא איקרי תשובה. . כד אהדר רחמי לקבלה והיא תבת על כל אינון אוכלוסין וינקא לון. . ותשובה מעלייא. . כד אתמסר נפשה לגבה ונטיל לה בזמנה דאיהי בתשובה כדין כולא אתתקן לעילא ותתא ואיתתקן הוא וכל עלמא. . חייבא חד בעלמא קלקולא לכמה אחרנין בגיניה ווי לחייבא ווי לשכניה. . תא חזי יונה בגין דלא בעא למיהך בשליחותא דמריה כמה בני נשא איתאבידו בגיניה בימא. . עד דכולהו אהדרו עליה ודאינו ליה בדינא בימא. . וכדין אשתזיבו כולהו קב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלוסין בעלמא. . אימתי כד אהדר לותיה מגו עקתיה. . הה"ד קראתי מצרה לי וכתיב מן המצר קראתי יה ע"כ. . והנה לפי כוונתם הפסוקים רומזים לכל בעל תשובה והאדם הנזכר הוא אדם הראשון. ואמר למעול מעל בי"י כענין מי אשר חטא לי וזהו בי"י ממש כי התחתונים הם בדמות העליונים ועל כן נאמר במעשה בראשית למינהו על הנבראים התחתונים שרוצה לומר למין יה"ו השם הנזכר בספר יצירה שבו נברא העולם והמעילה שהזכיר הכתוב כי יהיה מקום ההוא לשריפת אש במחשבתו כד"א אדם כי ימות באהל. אוי להם לבריות מעלבונה של פסוק זה כשהאדם מת באהל מועד ונאסף הצדיק אז כל הבא אל האהל יטמא כי כחות הטומאה שולטין שם עליונים למטה ותחתונים למעלה שמוני נוטרה את הכרמים שה"ש א ו' ואולם מאמר אליהוא אם חטאת מה תפעל בו וגו' איוב לה ו אינו סותר דברינו כי בעילת העילות המבורך על כל ברכות ותהלות אין בו שנוי יתעלה ויתברך:

« רקנאטי על התורה Bamidbar רקנאטי על התורה Beha'alotcha »